הביאנלה השמינית לקרמיקה ישראלית

פתיחה – 4.8.16 בשעה 19.00 מוזיאון א"י

אוצר – ד"ר עירן ארליך

הכניסה למוזיאון לחברי אגודת אמני קרמיקה בישראל,
 במהלך הביאנלה היא ללא תשלום בהצגת כרטיס חבר.

הביאנלה השמינית לקרמיקה ישראלית

הביאנלה השמינית לקרמיקה ישראלית

PDF להורדה | קטלוג התערוכה

נאום פתיחה, אסתי דרורי מנהלת האגודה

אסתי דרורי, מנהלת אגודת אמני קרמיקה בישראל

אסתי דרורי, מנהלת אגודת אמני קרמיקה בישראל

בשם אגודת אמני קרמיקה בישראל, יש לי הכבוד והעונג להיות חלק מטקס הפתיחה של הביאנלה לקרמיקה ולהודות מעל במה זו, לכול העושים במלאכה.

שוב ושוב, בפעם ה – 8, אנו עדים להשקעה של מחשבה יצירתית, תכנון, משאבים כספיים ועשייה של אנשי מקצוע, מומחים ואמנים, כדי ליזום, לנווט לאצור ולהוציא לפועל פרויקט, שכמו יין טוב הולך ומשתבח משנה לשנה.

הביאנלה כשמה, מתקיימת פעם בשנתיים אך התהליך נמשך ללא הפסקה: מתחיל, מסתיים ושוב מתחיל וכך הגענו לשיתוף פעולה בין שני גופים –
מוזיאון א"י והאגודה לקרמיקה, שנמשך כמעט 16 שנים.
כמו תמיד, גם לקראת הביאנלה הנוכחית, הקשר בין האגודה והמוזיאון היה אינטנסיבי ופורה והיה לי הכבוד להיות חלק מהתהליך העבודה מול צחי בקר וכנרת פלטי.
בכול תחום קיימים ביטויים ומושגים שגורים שהשימוש בהם נעשה כמעט בצורה ספונטנית. שניים מהם הם תרבות ואמנות.
באחת מהפגישות, כנראה בתגובה למשהו שאמרתי העיר לי צחי בקר, סמנכ"ל המוזיאון, הערה שנחרטה בזיכרוני ומדי פעם מצאתי עצמי מהרהרת במשמעותה מחדש.
אני מצטטת – "אנחנו לא מוזיאון לאמנות, אנחנו מוזיאון לתרבות".
בהגדרה המילולית תרבות היא מכלול  של ערכים, אמונות ותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם. תרבות היא אותה שלמות מורכבת של ידע, אמונה, אומנות, מוסר, מסורת, חוק, מנהגים, דרך חשיבה וכל אותם הכישרונות וההרגלים שהאדם רוכש אותם בהיותו חלק מהחברה.
בהגדרה אָמָּנוּת הוא שם כולל לפעילויות האנושיות שאינן נעשות על פי תבנית פעולה קבועה מחייבת ומוגדרת מראש, אבל בדיוק כמו בהגדרה של המושג "תרבות" הן יונקות ומבוססות על מכלול של ערכים, אמונות ותפיסות עולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם. אמנות היא אותה שלמות מורכבת של ידע, אמונה, אומנות, מוסר, מסורת, חוק, מנהגים, דרך חשיבה וכול אותם כישרונות והרגלים שהאדם רוכש לעצמו בהיותו חלק מהחברה.

אני מודה שלא בחנתי את המשמעות של כול מושג ביחס לתערוכות אחרות ואלה במוזיאון בפרט, אבל אין לי ספק שהיום, "תרבות ואמנות" הן בהחלט מושגים שגורים ומקובלים ולא בכדי הם נהגים בנשימה אחת, בשפת האמנות.
כך גם "תרבות החומר" ו"אמנות הקרמיקה" שהם סינונימיים.
בחינת התרבות הישראלית והצגתה באמצעות החומר היא אמנות.
ורטוב \ שרוף הינה עדות מוחשית לכך.
71 אמני חומר מזמינים אתכם לחוות את תרבות החומר, להסתופף בצל היצירה ולהתפעל מהאפשרויות הגלומות בחומר ומשליטתו המוחלטת של האמן היוצר בתוצר.
ולסיום ציטוט אמרה של אדגר דגה:
"אמנות היא לא מה שהאמן רואה, היא מה שהוא גורם לאחרים לראות"
תודה שבאתם ואתם מוזמנים לראות !

נאום פתיחה – ד"ר ערן ארליך, אוצר התערוכה

ד"ר ערן ארליך, אוצר הביאנלה ה- 8 לקרמיקה ישראלית

ד"ר ערן ארליך, אוצר הביאנלה ה- 8 לקרמיקה ישראלית

כשהדי הקדיחות עוד מצלצלים באזני וענני האבק לא הספיקו לשקוע, מוקדם לי מידי לסכם את התהליך של השנתיים האחרונות. אני יכול לומר כי המהלכים אותם אני בוחר הם כאלו שאני יודע שאלמד מהם ובתהליך הזה ידעתי שאוכל ללמוד רבות. במהלך השנתיים קיימתי דיאלוגים מרתקים עם יוצרות ויוצרים והייתה לי הזדמנות להציע עמדה אוצרותית בקנה מידה רחב. הפנייה שלי אל החומר כתימה רעיונית ונקודת התייחסות,
ותפיסה של התערוכה כאירוע דינאמי איפשרו לי לראות בעבודות לא רק גילום חומרי של רעיונות אלא מקור השראה ממנו רעיונות יכולים לצמוח. הביטוי האמנותי הוא עבורי לפני הכל נוכחות מפעילה, מאתגרת, מעוררת. ולא אישרור של תבניות ידועות. הצורך שלנו להסביר משכך את חרדת חוסר השליטה בכאוס הקיום. אני שאפתי להשהות את ההסבר, לתת להבנה לצמוח מתוך הבלתי אמצעיות של מפגש החושים ונוכחות הדברים. הבנה בשונה מהסבר היא פרטית, אינטימית והיא פרי המבט היחודי של כל אחת ואחד. להיות צופה בתערוכה איננו להיות צרכן אמנות אלא להיות באופן פעיל ייצרן תרבות. האחריות על ייצור התרבות איננה בידי הממסד היא תלויה באחריות והחירות שאנחנו מעניקים לעצמנו.
המובן הבסיסי ביותר של חירות זו היא האפשרות לנוע בין העבודות ולחוות אותן מתוך התנסות המפגש, היחס הנרקם ביניהן ותפיסת המרחב. המובן שאנו מעניקים לנסיון הוא מי שאנחנו וככזה הוא זכות יסוד אנושית ובסיסית.
האופנים הציבוריים להצדקת מעשה האמנות מעידים על שיבוש יסודי ועמוק בתפיסה של היחס בין מבנה למהות. המבנה החברתי-מדיני-פוליטי הוא אמצעי לאפשר את מימוש מהות האדם ולא מטרה בפני עצמו.
מהי המהות האנושית, מה ראוי ונכון הם עניין לדיון סבוך ומורכב שצריך לההתפתח ולא להיות מוכרע באמצעות כוח שרירותי. אמניות ואמנים מכירים היטב את הדינאמיקה בין מהות למבנה או בין תוכן לאופן. זו ליבת התהליך האמנותי. בתוך התהליכים האמנותיים אנו יודעים כי כאשר היחס בין התוכן לאופן אינו מדויק התוצאה יכולה להיות בנאלית או ביצועיסטית גרידא כלומר ניכור פנימי. כאשר היחס הזה אינו מדויק במימדים החברתיים-ממסדיים התוצאה היא ניכור חברתי. אמנות אם-כן איננה רק ייצור של תוצרים-ארטיפקטים אלא היא גם מודל של תהליכים.

לפני שאסיים אני מבקש להודות לכל האנשים שהיו מעורבים בתהליך: אני מודה לאנשי המוזאון והנהלתו שמאפשרים בפעולתם את פיתוחה של התרבות החומרית בארץ. ובמיוחד לאנשים איתם עבדנו באופן אינטנסיבי- רבקה, גניה, ליאוניד, אמיר , מיכאיל, ארקאדי וכמובן ובמיוחד כינרת. תודות לאגודת אמני הקרמיקה ולמי שמנהלת אותה ביד רמה אסתי דרורי.
תודות לנדב על עיצוב הקטלוג המשובח ולצוות ההקמה עדי, אסף ואילן. תודה מיוחדת לרעות עירון מעצבת התערוכה על תהליך כיפי, פורה, יצירתי ועל ביצוע מדוקדק, קפדני ומקצועי לעילא.
ומעל לכל תודה ענקית לסובר עוזרת אוצר שעשתה עבורי את כל ההבדל והייתה תמיד כשצריך, בנתינה, אהבה גדולה, בשמחת חיים, במקצועיות, אחריות לכל היבט ופרט, את מתנה ענקית.
תודה למי שהיה בבית תמך ודירבן לאורך כל הדרך ותודה לכל האמניות והאמנים שאיפשרו לי להכנס לתהליכי העשייה שלהם במאור פנים ולרקום יחד תהליך של הפרייה הדדית.
ותודה לכם שהגעתם.